תיקון כלי חרס וקרמיקה שיישברו אינו רק עניין טכני, אלא מסורת עתיקה המשלבת בין פרקטיקה לפילוסופיה ייחודית. כשאחד מכלי הקרמיקה האהובים עלינו נפגע, השבת המבנה והיופי שלו מאפשרת לשמר את ההיסטוריה והערך הסטנטימנטלי של הפריט.
אמנות הקינטסוגי (Kintsugi - חיבור בזהב) צמחה ביפן במאה ה-15. במקום להסתיר את השברים והסדקים, טכניקה זו מבליטה אותם באמצעות דבק לכה מעורב באבקת זהב, כסף או פלטינה.
התפיסה שעומדת מאחורי השיטה מבוססת על פילוסופיית הוואבי-סאבי (Wabi-sabi), החוגגת את החסר, הזמניות והפגמים. כלי ששוקם בשיטה זו נחשב לעשיר ובעל ערך רב יותר מאשר כלי שלם, מכיוון שהוא מציג בגלוי את סיפורו הייחודי.
תיקון קרמיקה מצריך בחירה בין שיטות מסורתיות לבין דבקים מודרניים:
במידה ומדובר בכלי שאוכלים או שותים ממנו, חשוב לוודא את בטיחות החומרים. שרף אורושי טבעי בטוח לשימוש עם מזון לאחר ייבוש מלא, בעוד שרוב דבקי האפוקסי המודרניים מיועדים לכלים דקורטיביים בלבד.
כדי להגיע לתוצאה חזקה ואסתטית, יש לעבוד בדיוק רב:
כלי קרמיקה שעברו שיקום אינם מתאימים לשימוש במיקרוגל או בשטיפה במדיח כלים, שכן חום גבוה ומים בלחץ עלולים להחליש את הדבק. מומלץ לשטוף אותם ידנית במים פושרים וסבון עדין, ולייבש מיידית במטלית רכה.