כלי קרמיקה דורשים ייבוש מבוקר ואיטי עוד בטרם יבואו במגע ראשון עם חום התנור. החמר מכיל מים חופשיים בין חלקיקיו ומים קשורים מבחינה כימית במבנה המינרלי שלו. כאשר ייבוש הכלי אינו אחיד, נוצרים מתחים פנימיים המובילים לעיוותים, לסדקים דקים או לשבירה מלאה של הכלי במהלך שרפת הביסק (Bisque).
הבנת תהליך אידוי הנוזלים מאפשרת לקדרים ולאמני קרמיקה לסגל שיטות עבודה בסטודיו שיגנו על כלים שנעשו באובניים או בבניית יד.
החמר עובר שלושה שלבים פיזיקליים עיקריים ככל שהנוזלים מתאדים:
מרבית הנזקים והסדקים נוצרים במעבר בין השלב הפלסטי לשלב הקשה כעור, שבו שיעור ההתכווצות הוא הגבוה ביותר.
ייבוש מהיר מדי גורם לשכבות החיצוניות להתכווץ במהירות בעוד שלבת הכלי נותרה רוויה בלחות. הפרש מתוח זה מייצר מאמץ גזירה הגורם לסדקים.
אובייקטים בעלי עובי דופן משתנה—כמו מגשים רחבים, קנקנים או ידיות המחוברות לגוף דק—דורשים תשומת לב מיוחדת.
ידיות מתייבשות במהירות רבה יותר מגוף הכלי עקב שטח פנים גדול ביחס לנפח. מריחת שעווה נוזלית (Wax Resist) על הידית מאיטה את קצב ייבושה ומשוות אותו לקצב הייבוש של גוף הכלי.
תחתית רחבה ושטוחה נוטה מאוד לעיוותים ולסדקים. לאחר שהכלי מגיע למצב קשה כעור, מומלץ להפוך אותו על גבי משטח עץ ישר. הוספת משקל קל, כגון שקית חול קטנה במרכז התחתית, תסייע לשמור על תחתית ישרה לחלוטין במהלך ההתכווצות.
הכנסת כלי לח לתוך תנור קרמיקה היא הסיבה המרכזית להתפוצצות כלים בשרפה. כאשר מים הלכודים בעומק דופן החמר מגיעים ל-100°C, הם הופכים לקיטור במהירות ומתפשטים בעוצמה המבקעת את הכלי.
כדי לוודא שהכלי יבש לחלוטין (Bone-Dry):
לאחר ייבוש מלא, טענו את התנור תוך שמירה על רווחים נאותים והפעילו תוכנית חימום הדרגתית (Pre-heat) כדי לאפשר לשאריות הלחות המיקרוסקופיות לצאת בבטחה.