פתרון סדקים בגלזורה: מדריך התאמת התפשטות תרמית
סדקים בגלזורה (Crazing) המופיעים לאחר השריפה נובעים מחוסר התאמה במקדם ההתפשטות התרמית (COE) בין חומר הגלזורה לבין גוף החרסית. כאשר הגלזורה מתכווצת יותר מהחימר במהלך הקירור, נוצר מאמץ מתיחה על פני השטח הגורם לרשת סדקים דקים.
מקדם התפשטות תרמית (COE) בקרמיקה
כל חומר קרמי מתפשט בחימום ומתכווץ בקירור. היחס בין התכווצות הגלזורה להתכווצות החימר קובע את יציבות הציפוי.
- תחמוצות עם התפשטות גבוהה: נתרן ($Na_2O$) ופוטסיום ($K_2O$) הגורמים להתכווצות חזקה בקירור.
- תחמוצות עם התפשטות נמוכה: סיליקה ($SiO_2$), בורון ($B_2O_3$) ומגנזיום ($MgO$) המפחיתים את התכווצות הזכוכית.
כאשר הגלזורה מתכווצת בקצב מהיר יותר מגוף הכלי, פני הזכוכית נמתחים עד להיווצרות הסדקים.
כוונון נוסחת הגלזורה למניעת סדקים
כדי להוריד את מקדם ההתפשטות התרמית של הגלזורה, ניתן לבצע שינויים מבוקרים בהרכב הכימי שלה:
- הוספת סיליקה (Silica 325 mesh): הוספה של 2% עד 5% סיליקה חופשית למתכון מורידה את התפשטות הגלזורה ומהדקת את רשת הזכוכית.
- הוספת קאולין: הוספת 1% עד 3% קאולין מעלה את רמת האלומינה והסיליקה, משפרת את יציבות ההתכה ומפחיתה מתיחה.
- החלפת פלדספר: החלפת פלדספר נתרני או אשלגני במקורות סידן ומגנזיום, כגון וולאסטוניט ($CaSiO_3$) או טלק.
התאמת גוף החרסית לגלזורה
אם לא ניתן לשנות את הגלזורה (לדוגמה בגלזורות מסחריות מוכנות), יש לבצע התאמות בגוף החימר:
- הוספת קוורץ לחימר: ערבוב 5% קוורץ (200 mesh) בחרסית מגדיל את התכווצות גוף הכלי בקירור ומאזן את הלחץ.
- העלאת טמפרטורת השריפה: שריפה בקונוס גבוה יותר מגבירה את הוויטריפיקציה (הזגוגיות) של החימר.
- הארכת שהייה בחום שיא (Soak): שהייה של 15-20 דקות בשיא הטמפרטורה מאפשרת תגובה כימית מלאה של המינרלים בגוף הכלי.
בדיקת הלם תרמי למדידת יציבות
כדי לוודא שהתאמת הגלזורה הצליחה, מומלץ לבצע בדיקת הלם תרמי. טובלים את האריח השרוף במים רותחים למשך 20 דקות, ומעבירים אותו מיד לקערה עם מי קרח. מריחים דיו כהה על שטח הפנים – אם הדיו אינו נכנס לסדקים חדשים, הגלזורה מותאמת באופן מושלם לגוף החרסית.
פתרון סדקים בגלזורה: מדריך התאמת התפשטות תרמית | Mooteza