מוצרי קוסמטיקה על בסיס מים, כגון קרמים, תחליבים וטונרים, מחייבים שימוש במערכת שימור רחבת טווח למניעת התפתחות חיידקים, עובשים ושמרים. בחירה נכונה של משמר טבעי דורשת הבנה של חלון ה-pH הפעיל, עמידות בחום והתאמה למבנה התחליב.
חומרי שימור פועלים באמצעות פגיעה בדופן התא של המיקרואורגניזם או שיבוש תהליכים מטבוליים. בקוסמטיקה טבעית נהוג להשתמש בשלושה סוגים עיקריים:
חומר שימור פועל ביעילות מרבית רק בטווח pH מוגדר. חומצות אורגניות חייבות להשתחרר בצורתן הבלתי-יונית כדי לחדור את דופן התא של המיקרואורגניזם.
את רוב מערכות השימור הטבעיות מומלץ להוסיף בשלב הקירור (Cool-down phase) בטמפרטורה שנמוכה מ-40°C כדי למנוע פירוק תרמי או נידוף של רכיבים פעילים.
כמו כן, יש לבחון תאימות בין המתחלב למערכת השימור. מתחלבים נון-יוניים מסוימים עלולים לקשור חומצות אורגניות ולהפחית את יעילותן. כיוונון ה-pH הסופי של המוצר בעזרת תמיסת חומצה לימונית או חומצה לקטית הוא שלב הכרחי להפעלת מערכת השימור.
שינוי ברח, בצבע או במרקם אינו המדד היחיד לזיהום מיקרוביאלי. זיהומים רבים מתרחשים ללא סימן חיצוני נראה לעין.
כדי להבטיח את בטיחות המוצר, יש לבצע בדיקת עמידות מיקרוביאלית (Challenge Testing לפי תקן ISO 11930). בבדיקה זו מחדירים למוצר ריכוז מבוקר של חיידקים ופטריות ומודדים את קצב ההשמדה שלהם לאורך 28 ימים. זוהי הדרך המדעית היחידה לאשר את מדף המוצר.